<h1>מעשה רוקח סימן קע"ג</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מה שטובלין לכלה ליל ד' קודם הנשואין משום דתנן בתולה נשאת ליום הרביעי ונהגו להטבילה ליל ד' קודם הנשואין משום הא דתנן ואז מותר ליגע בה אבל קודם לכן תני' כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ולאחר שחתן בועל פורש מיד והיא מותרת ללבן עצמה בבגדים נאים או משיפסקו הדמים אך מיום שהיא לובשת בגדים נאים נקרא ימי לבונה ומונה ז' נקיים קודם שתטבול וכל אותן הימים הוא שוכב בחדר והיא שוכבת זה במטה לבד וזו במטה לבד מאחר שבעל אין יצרו תקפו עליו עד שתטבול במקוה של ארבעים סאה ותטהר ואם ראתה דם ועודה בבית אבי' ועדיין לא כלו ז' נקיים מאחר שלא בעל לא האמינו חכמים לחתן לישן באותו חדר שהכלה ישינה בו כי לבו מלא תאוה פן ישכב עמה כדאמר בריש כתובות ד' ד' פירסה נדה הוא ישן בין האנשים והיא ישינה בין הנשים. דרש ר"י ברי' דרבא משמי' דרבא ל"ש אלא שלא בעל אבל בעל אשתו ישינה עמו ובאבילות אמרינן הרי שהי' טבחו טבוח ופתו אפוי' ומים על בשר ויין מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים והיא ישינה בין הנשים מפני שהקילו לעשות ימי משתה החמירו לחתן אפי' בעל שישן בחדר אחר אבל בשאר אבילות מותר לישן בחדרה.
